1. זוהי בקשה לרשות להתגונן כנגד התובענה על סך 800 ש"ח.
בבקשתו טוען הנתבע כי במועד מסירת האזהרה, דהיינו יום 22.04.2009 הוא שהה בכלא, כן הוא טוען, כי הוא לא קיבל מכתב התראה בגין החוב. הנתבע מכחיש כי הוא התחייב לשלם לתובע, כי הוא לא הזמין טיפול ושהוא הובהל לבית החולים על ידי שוטרים.
2. הצדדים זומנו בפני לשמיעת ההתנגדות ובמהלך הדיון נחקר הנתבע על תצהירו.
הנתבע הודה שהיה במיון ביום 28.09.2007 באותו יום שבו הוא נעצר.
לטענתו הוא הובהל לבית חולים לאחר שלטענתו נפגע בתאונה עם טרקטורון.
וכאן הוא נשאל אם התחייב כלפי התובע והוא ענה:
"אני חושב שכן, אני לא זוכר".
3. שני הצדדים סיכמו את טענותיהם בפני מחד, ביקש הנתבע לתת לו רשות להתגונן מחמת אי קבלת ההתראה, כי שהה בבית סוהר ובגלל שלא צורף לתביעה מסמך בחתימתו המוכיח כי הזמין את הטיפול, לעומתו ביקש התובע לדחות את הבקשה בהעדר הגנה כלשהי.
4. לאחר שעיינתי בהתנגדות ובדברי המצהיר עולה שהאחרון מעלה הגנה לכאורה דחוקה.
הגנה לכאורה מדוע?
מכיוון שלא צורפה הזמנה לקבלת טיפול בחתימה על ידו, ודחוקה מדוע? מכיוון שהנתבע בחקירתו לא שלל את האפשרות שחתם על ההתחייבות והוסיף שהוא לא זוכר ודבר זה עושה את הגנתו לדחוקה.
סוף דבר
;
5. לנתבע תינתן רשות להתגונן לאחר שהוא יפקיד בתיק זה עירבון על סך 800 ש"ח בתוך 30 יום ממועד קבלת העתק החלטה זו, שאם לא כן ההתנגדות תידחה וההליכים בתיק ההוצל"פ ימשכו כסדרם ואף יתווסף לחוב הפסוק בו סך של
800 ש"ח הוצאות הליך זה.
6. שני הצדדים יתאימו את כתבי טענותיה להליך של סדר דין מהיר, באופן מקביל, ובתוך 30 יום ממועד הפקדת העירבון ועם ביצוע ההתאמה המזכירות תפתח תיק של דר דין מהיר, בהתאם.
המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים
.
ניתנה היום, כ' שבט תשע"ב, 13 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.